רותך

רותך

Hebrew

Root
ר־ת־ך‎

Verb

רותך \\ רֻתַּךְ • (rutákh) (pu'al construction, active counterpart ריתך \\ רִתֵּךְ‎)

1. to be welded

Conjugation

Conjugation of רותך \\ רֻתַּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רותכתי \\ רֻתַּכְתִּי‎		רותכנו \\ רֻתַּכְנוּ‎
	second	רותכת \\ רֻתַּכְתָּ‎	רותכת \\ רֻתַּכְתְּ‎	רותכתם \\ רֻתַּכְתֶּם‎	רותכתן \\ רֻתַּכְתֶּן‎
	third	רותך \\ רֻתַּךְ	רותכה \\ רֻתְּכָה‎	רותכו \\ רֻתְּכוּ‎
present		מרותך \\ מְרֻתָּךְ‎	מרותכת \\ מְרֻתֶּכֶת‎	מרותכים \\ מְרֻתָּכִים‎	מרותכות \\ מְרֻתָּכוֹת‎
future	first	ארותך \\ אֲרֻתַּךְ‎		נרותך \\ נְרֻתַּךְ‎
	second	תרותך \\ תְּרֻתַּךְ‎	תרותכי \\ תְּרֻתְּכִי‎	תרותכו \\ תְּרֻתְּכוּ‎	תרותכנה \\ תְּרֻתַּכְנָה‎1
	third	ירותך \\ יְרֻתַּךְ‎	תרותך \\ תְּרֻתַּךְ‎	ירותכו \\ יְרֻתְּכוּ‎	תרותכנה \\ תְּרֻתַּכְנָה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Related terms

• רַתָּךְ‎ (rátakh, “a welder”) (noun)