קוצר

קוצר

Hebrew

Root
ק־צ־ר‎

Noun

קוצר \\ קֹצֶר • (kótser) m (plural indefinite קְצָרִים‎, singular construct קוצר \\ קֹצֶר־, plural construct קוצרי \\ קָצְרֵי־‎) [pattern: קֹטֶל]

1. Shortness.

   ‏קוצר נשימה‎ ― kótser n'shimá ― shortness of breath

   ‏קוצר ראייה‎ ― kótser r'iyá ― myopia, nearsightedness (literally shortness of sight)

Verb

קוצר \\ קֻצַּר • (kutsár) (pu'al construction, infinitive לְקַצֵּר‎, active counterpart קיצר \\ קִצֵּר‎)

1. To be shortened: to be made shorter.

Conjugation

Conjugation of קוצר \\ קֻצַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קוצרתי \\ קֻצַּרְתִּי‎		קוצרנו \\ קֻצַּרְנוּ‎
	second	קוצרת \\ קֻצַּרְתָּ‎	קוצרת \\ קֻצַּרְתְּ‎	קוצרתם \\ קֻצַּרְתֶּם‎	קוצרתן \\ קֻצַּרְתֶּן‎
	third	קוצר \\ קֻצַּר	קוצרה \\ קֻצְּרָה‎	קוצרו \\ קֻצְּרוּ‎
present		מקוצר \\ מְקֻצָּר‎	מקוצרת \\ מְקֻצֶּרֶת‎	מקוצרים \\ מְקֻצָּרִים‎	מקוצרות \\ מְקֻצָּרוֹת‎
future	first	אקוצר \\ אֲקֻצַּר‎		נקוצר \\ נְקֻצַּר‎
	second	תקוצר \\ תְּקֻצַּר‎	תקוצרי \\ תְּקֻצְּרִי‎	תקוצרו \\ תְּקֻצְּרוּ‎	תקוצרנה \\ תְּקֻצַּרְנָה‎1
	third	יקוצר \\ יְקֻצַּר‎	תקוצר \\ תְּקֻצַּר‎	יקוצרו \\ יְקֻצְּרוּ‎	תקוצרנה \\ תְּקֻצַּרְנָה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

קוֹצֵר • (kotsér)

1. Masculine singular present participle and present tense of קצר‎ (katsár).