נקבר
Hebrew
Verb
נִקְבַּר • (nikbár) (nif'al construction, future ייקבר \\ יִקָּבֵר, active counterpart קָבַר)
- to be buried, interred
- Genesis 35:19, with translation of the Jewish Publication Society:
- וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם׃
- vatámot rakhél vatikavér b'dérekh 'efráta hí béit lákhem.
wattā́moṯ rāḥēl wattiqqāḇēr bəḏéreḵ ʾep̄rā́ṯā hī bēṯ lā́ḥem. - And Rachel died, and was buried in the way to Ephrath--the same is Beth-lehem.
- vatámot rakhél vatikavér b'dérekh 'efráta hí béit lákhem.
- Genesis 35:19, with translation of the Jewish Publication Society:
Conjugation
Conjugation of נִקְבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִקְבַּרְתִּי | נִקְבַּרְנוּ | ||
| second | נִקְבַּרְתָּ | נִקְבַּרְתְּ | נִקְבַּרְתֶּם | נִקְבַּרְתֶּן | |
| third | נִקְבַּר | נִקְבְּרָה | נִקְבְּרוּ | ||
| present | נִקְבָּר | נִקְבֶּרֶת | נִקְבָּרִים | נִקְבָּרוֹת | |
| future | first | אֶקָּבֵר | ניקבר \\ נִקָּבֵר | ||
| second | תיקבר \\ תִּקָּבֵר | תיקברי \\ תִּקָּבְרִי | תיקברו \\ תִּקָּבְרוּ | תיקברנה \\ תִּקָּבֵרְנָה1 | |
| third | ייקבר \\ יִקָּבֵר | תיקבר \\ תִּקָּבֵר | ייקברו \\ יִקָּבְרוּ | תיקברנה \\ תִּקָּבֵרְנָה1 | |
| imperative | היקבר \\ הִקָּבֵר | היקברי \\ הִקָּבְרִי | היקברו \\ הִקָּבְרוּ | היקברנה \\ הִקָּבֵרְנָה1 | |
| notes |
| ||||