התנגד

התנגד

Hebrew

Etymology

Root
נ־ג־ד‎ (n-g-d)

From the root נ־ג־ד‎ (n-g-d).

Verb

הִתְנַגֵּד • (hitnagéd) (hitpa'el construction)

1. To oppose, to be opposed (to); construed with ל־‎ (l'-).

   אף אחד לא התנגד לזה.‎ — af ekhád lo hitnagéd l'zé. — No one was opposed to it.

Conjugation

Conjugation of הִתְנַגֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַגֵּד‎ action noun: הִתְנַגְּדוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַגַּדְתִּי‎		הִתְנַגַּדְנוּ‎
	second	הִתְנַגַּדְתָּ‎	הִתְנַגַּדְתְּ‎	הִתְנַגַּדְתֶּם‎	הִתְנַגַּדְתֶּן‎
	third	הִתְנַגֵּד	הִתְנַגְּדָה‎	הִתְנַגְּדוּ‎
present		מִתְנַגֵּד‎	מִתְנַגֶּדֶת‎	מִתְנַגְּדִים‎	מִתְנַגְּדוֹת‎
future	first	אֶתְנַגֵּד‎		נִתְנַגֵּד‎
	second	תִּתְנַגֵּד‎	תִּתְנַגְּדִי‎	תִּתְנַגְּדוּ‎	תִּתְנַגֵּדְנָה‎1
	third	יִתְנַגֵּד‎	תִּתְנַגֵּד‎	יִתְנַגְּדוּ‎	תִּתְנַגֵּדְנָה‎1
imperative		הִתְנַגֵּד	הִתְנַגְּדִי‎	הִתְנַגְּדוּ‎	הִתְנַגֵּדְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מִתְנַגֵּד‎ (mitnagéd)
• הִתְנַגְּדוּת‎ (hitnag'dút)