הטה

הטה

Hebrew

Root
נ־ט־ה‎

Verb

הטה \\ הִטָּה • (hitá) (hif'il construction)

1. tilt, slant; bend, twist
2. (grammar) conjugate (of verbs)

Conjugation

Conjugation of הִטָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַטּוֹת‎ action noun: הַטָּיָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִטֵּיתִי‎		הִטֵּינוּ‎
	second	הִטֵּיתָ‎	הִטֵּית‎	הִטֵּיתֶם‎	הִטֵּיתֶן‎
	third	הִטָּה	הִטְּתָה‎	הִטּוּ‎
present		מַטֶּה‎	מַטָּה‎	מַטִּים‎	מַטּוֹת‎
future	first	אַטֶּה‎		נַטֶּה‎
	second	תַּטֶּה‎	תַּטִּי‎	תַּטּוּ‎	תַּטֶּינָה‎1
	third	יַטֶּה‎	תַּטֶּה‎	יַטּוּ‎	תַּטֶּינָה‎1
imperative		הַטֵּה	הַטִּי‎	הַטּוּ‎	הַטֶּינָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.