תפס

תפס

Hebrew

Etymology

Root
ת־פ־ס‎

From the root ת־פ־ס‎ (t-p-s).

Verb

תָּפַס • (tafás) (pa'al construction, passive counterpart נִתְפַּס‎)

1. To catch (something).
   • פלונטר

     "תפסתי פורץ... והוא בארון שלי... תפסתי פורץ... והוא בארון שלי..."‎

2. To comprehend, to grasp (someone).
3. To apprehend.
4. To occupy.

Usage notes

• See Usage notes at תפיסה‎.

Conjugation

Conjugation of תָּפַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לתפוס \\ לִתְפֹּס‎ action noun: תְּפִיסָה‎ passive participle: תָּפוּס‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּפַסְתִּי‎		תָּפַסְנוּ‎
	second	תָּפַסְתָּ‎	תָּפַסְתְּ‎	תְּפַסְתֶּם‎1	תְּפַסְתֶּן‎1
	third	תָּפַס	תָּפְסָה‎	תָּפְסוּ‎
present		תּוֹפֵס‎	תּוֹפֶסֶת‎	תּוֹפְסִים‎	תּוֹפְסוֹת‎
future	first	אתפוס \\ אֶתְפֹּס‎		נתפוס \\ נִתְפֹּס‎
	second	תתפוס \\ תִּתְפֹּס‎	תִּתְפְּסִי‎	תִּתְפְּסוּ‎	תתפוסנה \\ תִּתְפֹּסְנָה‎2
	third	יתפוס \\ יִתְפֹּס‎	תתפוס \\ תִּתְפֹּס‎	יִתְפְּסוּ‎	תתפוסנה \\ תִּתְפֹּסְנָה‎2
imperative		תפוס \\ תְּפֹס‎	תִּפְסִי‎	תִּפְסוּ‎	תפוסנה \\ תְּפֹסְנָה‎2
notes		Pronounced תָּפַסְתֶּם‎ and תָּפַסְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Noun

תֶּפֶס • (téfes) m [pattern: קֶטֶל]

1. clasp, clip

References

• “תפס‎” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language.