תולדה

תולדה

Hebrew

Root
י־ל־ד‎

Noun

תּוֹלָדָה • (toladá) f (plural indefinite תּוֹלָדוֹת‎, singular construct תּוֹלְדַת־‎, plural construct תּוֹלְדוֹת־‎)

1. (dated) outcome, consequence
   • 1979, אלגברה לינארית I, יחידה 1 [Unit I, Linear Algebra 1], →ISBN, page 23:

     ‏מושג הפונקציה הוא כנראה תולדה של המחקר המדעי העוסק בחקר תופעות שיש ביניהן תלות.‎‎

     The term function is probably an outcome of the scientific research that deals with phenomena that have dependency between themselves.

2. (Jewish law) secondary act
3. (in the plural) history, histories

   ‏תולדות המוזיקה‎ ― toldót hamúzika ― the history of music

   ‏תולדות בוקרשט‎ ― toldót bukarest ― the history of Bucharest

4. (in the plural) genealogy, descent

Declension

Declension of תּוֹלָדָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	תּוֹלָדָה	first	תּוֹלְדָתִי‎		תּוֹלְדָתֵנוּ‎
	definite	הַתּוֹלָדָה‎	second	תּוֹלְדָתְךָ‎	תּוֹלְדָתֵךְ‎	תּוֹלְדַתְכֶם‎	תּוֹלְדַתְכֶן‎
	construct	תּוֹלְדַת־‎	third	תּוֹלְדָתוֹ‎	תּוֹלְדָתָהּ‎	תּוֹלְדָתָם‎	תּוֹלְדָתָן‎
plural	indefinite	תּוֹלָדוֹת‎	first	תולדותיי \\ תּוֹלְדוֹתַי‎		תּוֹלְדוֹתֵינוּ‎
	definite	הַתּוֹלָדוֹת‎	second	תּוֹלְדוֹתֶיךָ‎	תולדותייך \\ תּוֹלְדוֹתַיִךְ‎	תּוֹלְדוֹתֵיכֶם‎	תּוֹלְדוֹתֵיכֶן‎
	construct	תּוֹלְדוֹת־‎	third	תּוֹלְדוֹתָיו‎	תּוֹלְדוֹתֶיהָ‎	תּוֹלְדוֹתֵיהֶם‎	תּוֹלְדוֹתֵיהֶן‎

References

• H8435 in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979