תהילה

תהילה

Hebrew

Root
ה־ל־ל‎

Noun

תהילה \\ תְּהִלָּה • (t'hilá) f (plural indefinite תהילים \\ תְּהִלִּים‎, singular construct תהילת \\ תְּהִלַּת־‎)

1. praise, adoration
   • Psalms 51:17, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃‎‎

     'adonáy s'fatáy tiftákh ufí yagíd t'hilatékha.
     ʾăḏōnāy śəp̄āṯay tip̄tāḥ ūp̄ī yaggīḏ təhillāṯéḵā.

     O Lord, open Thou my lips; and my mouth shall declare Thy praise.

2. (biblical) glory, splendor