שן
Hebrew
Etymology
| Root |
|---|
| שׁ־נ־ן (š-n-n) |
From Proto-Semitic *šinn-. Cognate with Arabic سِنّ (sinn), Akkadian 𒅗 (šinnum), Aramaic שנא (šinā’), and Ge'ez ስን (sən).
Noun
שֵׁן • (shén) f (plural indefinite שיניים \\ שִׁנַּיִם, singular construct שֵׁן־, plural construct שיני / שִׁנֵּי־) [pattern: קֵטֶל]
- tooth
- clove (piece of garlic)
Declension
Declension of שֵׁן
| Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| State | Form | Person | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||||
| singular | indefinite | שֵׁן | first | שיני / שִׁנִּי | שיננו / שִׁנֵּנוּ | ||
| definite | הַשֵּׁן | second | שינך / שִׁנְּךָ | שינך / שִׁנֵּךְ | שינכם / שִׁנְּכֶם | שינכן / שִׁנְּכֶן | |
| construct | שֵׁן־ | third | שינו / שִׁנּוֹ | שינה / שִׁנָּהּ | שינם / שִׁנָּם | שינן / שִׁנָּן | |
| dual | indefinite | שיניים / שִׁנַּיִם | first | שיניי / שִׁנַּי | שינינו / שִׁנֵּינוּ | ||
| definite | השיניים / הַשִּׁנַּיִם | second | שיניך / שִׁנֶּיךָ | שינייך / שִׁנַּיִךְ | שיניכם / שִׁנֵּיכֶם | שיניכן / שִׁנֵּיכֶן | |
| construct | שיני־ / שִׁנֵּי־ | third | שיניו / שִׁנָּיו | שיניה / שִׁנֶּיהָ | שיניהם / שִׁנֵּיהֶם | שיניהן / שִׁנֵּיהֶן | |
Derived terms
- מברשת שיניים / מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם (mivréshet shináyim)
- משחת שיניים / מִשְׁחַת שִׁנַּיִם (mishchát shináyim)
- שֶׁנַּבּוּב (shenabúv)
- שֵׁן בִּינָה f (shen biná, “wisdom tooth”)
- שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, “milk tooth”)
- גלגל שיניים / גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim, “gear wheel”)
References
- H8127 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
- “שן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
Further reading
שן on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia he