שילח

שילח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח‎

Verb

שילח \\ שִׁלֵּחַ • (shiléach) (pi'el construction)

1. (transitive) to send out, expel
   • Genesis 8:8, with translation of the King James Version:

     ‏וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ‎

     vay'shalách ét hayoná me'itó

     Also he sent forth a dove from him

   • 2 Kings 17:25:

     ‏וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם‎

     vay'shalach YHVH bahém 'ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém

     (please add an English translation of this usage example)

   • Proverbs 31:19:

     ‏יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר‎

     yadéha shil'chá vakishór

     (please add an English translation of this usage example)

   • Ecclesiastes 11:1, with translation of the King James Version:

     ‏שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם‎

     shalách lachm'chá 'ál p'né hamáyim

     Cast thy bread upon the waters

2. (transitive) to free, allow to leave.
   • Exodus 9:1, with translation of the King James Version:

     ‏שַׁלַּח אֶת עַמִּי‎

     shalách ét 'amí

     Let my people go

Conjugation

Conjugation of שילח \\ שִׁלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁלֵּחַ‎ action noun: שילוח \\ שִׁלּוּחַ‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שילחתי \\ שִׁלַּחְתִּי‎		שילחנו \\ שִׁלַּחְנוּ‎
	second	שילחת \\ שִׁלַּחְתָּ‎	שילחת \\ שִׁלַּחְתְּ‎	שילחתם \\ שִׁלַּחְתֶּם‎	שילחתן \\ שִׁלַּחְתֶּן‎
	third	שילח \\ שִׁלֵּחַ	שילחה \\ שִׁלְּחָה‎	שילחו \\ שִׁלְּחוּ‎
present		מְשַׁלֵּחַ‎	מְשַׁלַּחַת‎	מְשַׁלְּחִים‎	מְשַׁלְּחוֹת‎
future	first	אֲשַׁלֵּחַ‎		נְשַׁלֵּחַ‎
	second	תְּשַׁלֵּחַ‎	תְּשַׁלְּחִי‎	תְּשַׁלְּחוּ‎	תְּשַׁלַּחְנָה‎1
	third	יְשַׁלֵּחַ‎	תְּשַׁלֵּחַ‎	יְשַׁלְּחוּ‎	תְּשַׁלַּחְנָה‎1
imperative		שַׁלֵּחַ‎	שַׁלְּחִי‎	שַׁלְּחוּ‎	שַׁלַּחְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.