שורש

שורש

Hebrew

Root
שׁ־ר־שׁ‎

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈʃoʁɛʃ/

Noun

שורש \\ שֹׁרֶשׁ • (shóresh) m (plural indefinite שורשים \\ שָׁרָשִׁים‎ or שורשים \\ שֳׁרָשִׁים‎, singular construct שורש \\ שֹׁרֶשׁ־) [pattern: קֹטֶל]

1. (botany) root (of a plant)
2. (by extension) root (i.e. source, basis)
3. (by extension, linguistics) root (e.g., a triliteral root) of a Semitic word
4. (by extension, mathematics) root (e.g., square root)

Verb

שורש \\ שֹׁרַשׁ • (shorásh) (pu'al construction, active counterpart שירש \\ שֵׁרֵשׁ‎)

1. to be rooted out
   • Job 31:8, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ׃‎‎

     'ezr'á v'akhér yokhél v'tse'etsa'ái y'shoráshu.
     ʾezrəʿā wəʾaḥēr yōḵēl wəṣeʾĕṣāʾay yəšōrā́šū.

     Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.

Conjugation

Conjugation of שורש \\ שֹׁרַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שורשתי \\ שֹׁרַשְׁתִּי‎		שורשנו \\ שֹׁרַשְׁנוּ‎
	second	שורשת \\ שֹׁרַשְׁתָּ‎	שורשת \\ שֹׁרַשְׁתְּ‎	שורשתם \\ שֹׁרַשְׁתֶּם‎	שורשתן \\ שֹׁרַשְׁתֶּן‎
	third	שורש \\ שֹׁרַשׁ	שורשה \\ שֹׁרְשָׁה‎	שורשו \\ שֹׁרְשׁוּ‎
present		משורש \\ מְשֹׁרָשׁ‎	משורשת \\ מְשֹׁרֶשֶׁת‎	משורשים \\ מְשֹׁרָשִׁים‎	משורשות \\ מְשֹׁרָשׁוֹת‎
future	first	אשורש \\ אֲשֹׁרַשׁ‎		נשורש \\ נְשֹׁרַשׁ‎
	second	תשורש \\ תְּשֹׁרַשׁ‎	תשורשי \\ תְּשֹׁרְשִׁי‎	תשורשו \\ תְּשֹׁרְשׁוּ‎	תשורשנה \\ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
	third	ישורש \\ יְשֹׁרַשׁ‎	תשורש \\ תְּשֹׁרַשׁ‎	ישורשו \\ יְשֹׁרְשׁוּ‎	תשורשנה \\ תְּשֹׁרַשְׁנָה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

• רושש‎

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew שורש \\ שֹׁרֶשׁ‎.

Noun

שורש • (shoyresh) m, plural שורשים‎ (shorashem)

1. (linguistics) Semitic root

Synonyms

• וואָרצל‎ (vortsl)