קרא

קרא

Aramaic

Verb

קרא • (q'rā)

1. to call
2. to read

---

Hebrew

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈʁa(ʔ)/
• Homophones: קָרַע‎ (qaráʿ), כָּרַע‎ (karáʿ), קָרָה‎ (qará), כָּרָה‎ (kará)

Etymology 1

Root
ק־ר־א‎

Verb

קָרָא • (qaráʾ) (pa'al construction, infinitive לקרוא \\ לִקְרֹא‎, future יִקְרָא‎, passive counterpart נִקְרָא‎)

1. to read

   ‏אני לא צריך חברים שלא קוראים ספרים.‎‎

   aní lo tsaríkh khaverím sheló kor'ím sfarím.

   I don't need friends who don't read books.

2. to call

   ‏איך קוראים לך?‎‎

   éykh kor'ím l'khá?

   What is your name? [literally How do they call you?]

   ‏אבא שלי קורא לי כל פעם שיש בעיות עם המחשב שלו.‎‎

   ába shelí koré li kol pá'am she yesh b'ayót im ha-machshév sheló.

   My father calls me [to come] every time there are problems with his computer.

Conjugation

Conjugation of קָרָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקרוא \\ לִקְרֹא‎ action noun: קְרִיאָה‎ passive participle: קָרוּא‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָרָאתִי‎		קָרָאנוּ‎
	second	קָרָאתָ‎	קָרָאת‎	קְרָאתֶם‎1	קְרָאתֶן‎1
	third	קָרָא	קָרְאָה‎	קָרְאוּ‎
present		קוֹרֵא‎	קוֹרֵאת‎	קוֹרְאִים‎	קוֹרְאוֹת‎
future	first	אֶקְרָא‎		נִקְרָא‎
	second	תִּקְרָא‎	תִּקְרְאִי‎	תִּקְרְאוּ‎	תִּקְרֶאנָה‎2
	third	יִקְרָא‎	תִּקְרָא‎	יִקְרְאוּ‎	תִּקְרֶאנָה‎2
imperative		קְרָא	קִרְאִי‎	קִרְאוּ‎	קְרֶאנָה‎2
notes		Pronounced קָרָאתֶם‎ and קָרָאתֶן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

References

• H7121 in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979

Verb

קָרָא • (kará) (pa'al construction)

1. Obsolete spelling of קָרָה‎