קצף

קצף

Hebrew

Root
ק־צ־ף‎

Noun

קֶצֶף • (ketsef) m [pattern: קֶטֶל]

1. foam

Verb

קָצַף • (katsáf) (pa'al construction, future יקצוף \\ יִקְצֹף‎)

1. to be furious

Hypernyms

• כָּעַס‎ (“to be angry”)

Conjugation

Conjugation of קָצַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקצוף \\ לִקְצֹף‎ action noun: קְצִיפָה‎ passive participle: קָצוּף‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָצַפְתִּי‎		קָצַפְנוּ‎
	second	קָצַפְתָּ‎	קָצַפְתְּ‎	קְצַפְתֶּם‎1	קְצַפְתֶּן‎1
	third	קָצַף	קָצְפָה‎	קָצְפוּ‎
present		קוֹצֵף‎	קוֹצֶפֶת‎	קוֹצְפִים‎	קוֹצְפוֹת‎
future	first	אקצוף \\ אֶקְצֹף‎		נקצוף \\ נִקְצֹף‎
	second	תקצוף \\ תִּקְצֹף‎	תִּקְצְפִי‎	תִּקְצְפוּ‎	תקצופנה \\ תִּקְצֹפְנָה‎2
	third	יקצוף \\ יִקְצֹף‎	תקצוף \\ תִּקְצֹף‎	יִקְצְפוּ‎	תקצופנה \\ תִּקְצֹפְנָה‎2
imperative		קצוף \\ קְצֹף‎	קִצְפִי‎	קִצְפוּ‎	קצופנה \\ קְצֹפְנָה‎2
notes		Pronounced קָצַפְתֶּם‎ and קָצַפְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.