קול

קול

Hebrew

Etymology 1

Root
ק־ו־ל‎ (q-w-l)

Cognate with Aramaic קָלָא‎ (qālā), Ge'ez ቃል (ḳal, “voice”), and related to Arabic قَوْل‎ (qawl, “saying”) also colloquially pronounced /ɡoːl/ or /ʔoːl/.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kol/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /kojl/
• (Sephardi Hebrew) IPA^(key): /kol/
• (Syrian Hebrew) IPA^(key): /qoːl/, [ʔoːl]
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /ɡøːl/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /qoːl/
• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /qoːl/
• Homophone: כָּל‎ (kol) (Modern Hebrew)

Noun

קוֹל • (kol) m (plural indefinite קוֹלוֹת‎, singular construct קוֹל־)

1. voice (also in its figurative senses of opinion or order)
2. sound (see also צליל‎)
3. (Modern) vote

Declension

Declension of קוֹל

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	קוֹל	first	קוֹלִי‎		קוֹלֵנוּ‎
	definite	הַקּוֹל‎	second	קוֹלְךָ‎	קוֹלֵךְ‎	קוֹלְכֶם‎	קוֹלְכֶן‎
	construct	קוֹל־	third	קוֹלוֹ‎	קוֹלָהּ‎	קוֹלָם‎	קוֹלָן‎
plural	indefinite	קוֹלוֹת‎	first	קולותיי / קוֹלוֹתַי‎		קוֹלוֹתֵינוּ‎
	definite	הַקּוֹלוֹת‎	second	קוֹלוֹתֶיךָ‎	קולותייך / קוֹלוֹתַיִךְ‎	קוֹלוֹתֵיכֶם‎	קוֹלוֹתֵיכֶן‎
	construct	קוֹלוֹת־‎	third	קוֹלוֹתָיו‎	קוֹלוֹתֶיהָ‎	קוֹלוֹתָם‎	קוֹלוֹתָן‎

Derived terms

• בקולי קולות‎
• בְּקוֹל רָם‎ (b'kól ram)
• בת־קול‎
• גל קול‎
• מיתרי הקול‎
• קולי‎
• קול ישראל‎
• קוֹלְנוֹעַ‎ (kolnóa')
• קולני‎
• קול צף‎
• קול קורא‎
• קול קורא במדבר‎
• רַמְקוֹל‎ (ramkol)
• שמע בקול‎

 

Etymology 2

From the English adjective cool.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kul/

Adjective

קוּל • (kul) (feminine קוּלית‎, masculine plural קוּלִים‎, feminine plural קוּלִיוֹת‎)

1. (colloquial) (slang) cool person
2. (colloquial) (slang) fashionable, popular (person or thing)

Derived terms

• קוליות‎

See also

• קר רוח‎
• גזעי‎
• חברמן‎

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew קוֹל‎ (kól).

Noun

קול • (kol) n, plural קולער‎ (keler), diminutive קולכל‎ (kelkhl)

1. voice, cry