קויפֿן
Yiddish
Etymology
From Old High German koufōn (“to buy”), from koufo (“merchant, trader”), from Latin caupō (“tradesman, shopkeeper”).
Verb
קויפֿן • (koyfn) (past participle געקויפֿט (gekoyft))
- to buy
- איך האָב געקויפֿט אַ גרויסע טיש.
- Ikh hob gekoyft a groyse tish.
- I bought a big table.
- איך האָב געקויפֿט אַ גרויסע טיש.
Conjugation
Conjugation of קויפֿן
infinitive | קויפֿן koyfn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
present participle | קויפֿנדיק koyfndik | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
past participle | געקויפֿט gekoyft | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
auxiliary | האָבן hobn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
present | איך קויף ikh koyf | מיר קויפֿן mir koyfn | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דו קויפֿסט du koyfst | איר קויפֿט ir koyft | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ער קויפֿט er koyft | זיי קויפֿן zey koyfn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
imperative | קויף (דו) koyf (du) | קויפֿט (איר) koyft (ir) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Composed forms
|