קודש

קודש

Hebrew

Root
ק־ד־שׁ‎ (q-d-š)

Etymology

From Proto-Semitic *q-d-š (“holy, sacred”), see also Arabic ق د س‎ (q d s, “untouched, free, holy”).[1] More at Q-D-Š.

Verb

קודש / קֻדַּשׁ • (kudash) (pu'al construction, active counterpart קידש \\ קִדֵּשׁ‎)

1. to be sanctified

Conjugation

Conjugation of קודש / קֻדַּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קודשתי / קֻדַּשְׁתִּי‎		קודשנו / קֻדַּשְׁנוּ‎
	second	קודשת / קֻדַּשְׁתָּ‎	קודשת / קֻדַּשְׁתְּ‎	קודשתם / קֻדַּשְׁתֶּם‎	קודשתן / קֻדַּשְׁתֶּן‎
	third	קודש / קֻדַּשׁ	קודשה / קֻדְּשָׁה‎	קודשו / קֻדְּשׁוּ‎
present		מקודש / מְקֻדָּשׁ‎	מקודשת / מְקֻדֶּשֶׁת‎	מקודשים / מְקֻדָּשִׁים‎	מקודשות / מְקֻדָּשׁוֹת‎
future	first	אקודש / אֲקֻדַּשׁ‎		נקודש / נְקֻדַּשׁ‎
	second	תקודש / תְּקֻדַּשׁ‎	תקודשי / תְּקֻדְּשִׁי‎	תקודשו / תְּקֻדְּשׁוּ‎	תקודשנה / תְּקֻדַּשְׁנָה‎1
	third	יקודש / יְקֻדַּשׁ‎	תקודש / תְּקֻדַּשׁ‎	יקודשו / יְקֻדְּשׁוּ‎	תקודשנה / תְּקֻדַּשְׁנָה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

קודש / קֹדֶשׁ • (kodesh) m [pattern: קֹטֶל]

1. sanctity, holiness

Declension

Declension of קודש / קֹדֶשׁ

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	קודש / קֹדֶשׁ	first	קודשי / קָדְשִׁי‎		קודשנו / קָדְשֵׁנוּ‎
	definite	הקודש / הַקֹּדֶשׁ‎	second	קודשך / קָדְשְׁךָ‎	קודשך / קָדְשֵׁךְ‎	קודשכם / קָדְשְׁכֶם‎	קודשכן / קָדְשְׁכֶן‎
	construct	קודש־ / קֹדֶשׁ־	third	קודשו / קָדְשׁוֹ‎	קודשה / קָדְשָׁהּ‎	קודשם / קָדְשָׁם‎	קודשן / קָדְשָׁן‎

Derived terms

• קודש הקודשים‎
• רוּחַ הַקֹּדֶשׁ‎ (rūaḥ haqqōḏeš)

References

1. van der Toorn, K.; Becking, Bob; van der Horst, Pieter Willem (1999), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, Wm. B. Eerdmans Publishing