פילפל

פילפל

Hebrew

Etymology

Root
פ־ל־פ־ל‎

From Persian پلپل، from Indo-Aryan.

Verb

פילפל \\ פִּלְפֵּל • (pilpél) (pi'el construction)

1. to pepper, to spice with pepper
2. to debate for a long time

Conjugation

Conjugation of פילפל \\ פִּלְפֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַלְפֵּל‎ action noun: פילפול \\ פִּלְפּוּל‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פילפלתי \\ פִּלְפַּלְתִּי‎		פילפלנו \\ פִּלְפַּלְנוּ‎
	second	פילפלת \\ פִּלְפַּלְתָּ‎	פילפלת \\ פִּלְפַּלְתְּ‎	פילפלתם \\ פִּלְפַּלְתֶּם‎	פילפלתן \\ פִּלְפַּלְתֶּן‎
	third	פילפל \\ פִּלְפֵּל	פילפלה \\ פִּלְפְּלָה‎	פילפלו \\ פִּלְפְּלוּ‎
present		מְפַלְפֵּל‎	מְפַלְפֶּלֶת‎	מְפַלְפְּלִים‎	מְפַלְפְּלוֹת‎
future	first	אֲפַלְפֵּל‎		נְפַלְפֵּל‎
	second	תְּפַלְפֵּל‎	תְּפַלְפְּלִי‎	תְּפַלְפְּלוּ‎	תְּפַלְפֵּלְנָה‎1
	third	יְפַלְפֵּל‎	תְּפַלְפֵּל‎	יְפַלְפְּלוּ‎	תְּפַלְפֵּלְנָה‎1
imperative		פַּלְפֵּל‎	פַּלְפְּלִי‎	פַּלְפְּלוּ‎	פַּלְפֵּלְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

See also

• הִתְפַּלְפֵּל‎ (hitpal'pél)