עצר

עצר

Aramaic

Verb

עצר • (transliteration needed)

1. to trample
2. to squeeze, to press

---

Hebrew

Root
ע־צ־ר‎

Verb

עָצַר • (atsár) (pa'al construction, passive counterpart נֶעֱצַר‎)

1. (transitive or intransitive) To stop, to stop moving, to halt, to stop the motion of. (See usage note below.)
   • לי בירן, תני לי אויר

     תני לו אויר וכל העולם יעצור כי את איתי, טמונה בליבי

2. To arrest.

Usage notes

• Hebrew has two words corresponding to English stop: עצר and הִפְסִיק‎ (hifsík). The former pertains to motion; more explicitly, it means "(intransitive) To halt, to stop moving" or "(transitive) To halt, to stop the motion of". The latter pertains to other actions or events; more explicitly, it means "(transitive) To cease, to desist, to terminate."

Conjugation

Conjugation of עָצַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעצור \\ לַעֲצֹר‎ action noun: עֲצִירָה‎ passive participle: עָצוּר‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָצַרְתִּי‎		עָצַרְנוּ‎
	second	עָצַרְתָּ‎	עָצַרְתְּ‎	עֲצַרְתֶּם‎1	עֲצַרְתֶּן‎1
	third	עָצַר	עָצְרָה‎	עָצְרוּ‎
present		עוֹצֵר‎	עוֹצֶרֶת‎	עוֹצְרִים‎	עוֹצְרוֹת‎
future	first	אעצור \\ אֶעֱצֹר‎		נעצור \\ נַעֲצֹר‎
	second	תעצור \\ תַּעֲצֹר‎	תַּעַצְרִי‎	תַּעַצְרוּ‎	תעצורנה \\ תַּעֲצֹרְנָה‎2
	third	יעצור \\ יַעֲצֹר‎	תעצור \\ תַּעֲצֹר‎	יַעַצְרוּ‎	תעצורנה \\ תַּעֲצֹרְנָה‎2
imperative		עצור \\ עֲצֹר‎	עִצְרִי‎	עִצְרוּ‎	עצורנה \\ עֲצֹרְנָה‎2
notes		Pronounced עָצַרְתֶּם‎ and עָצַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.