עצם

עצם

Hebrew

Etymology

Root
ע־צ־ם‎ (ʿ-ṣ-m)

From Proto-Semitic *ʕaṯ̣m-. Cognate with Arabic عظم‎.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew, Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /ˈetsem/
• (Iraqi Hebrew, Syrian Hebrew) IPA^(key): /ˈʕesˀem/
• (Sephardi Hebrew) IPA^(key): /ˈ(ʕ)etsem/, [ˈŋetsem]
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /ˈʕæsˀæm/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈʕɛsˀɛm/
• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ˈʕasˀm/

Noun

עֶצֶם • (étsem) m (plural indefinite עֲצָמוֹת‎) [pattern: קֶטֶל]

1. bone
2. a thing, object
3. gist, essence

   ‏זהו עצם העניין.‎‎

   zéhu 'étsem ha'inyán.

   That is the essence of the thing.

4. exact

   ‏וְהֵם חָיוּ בְּאוֹשֶׁר וָעוֹשֶׁר עָד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה‎

   vehém ḥáyu beósher va'ósher 'ad 'étzem hayóm hazé.

   And they lived happily ever after. [literally: And they lived in happiness and wealth to this very day.]

5. (with possessive suffix) self
   • 2013, נתן גושן, ליבי

     ‏,הנה אני לא דומה לעצמי לא דומה גם למה שהייתי‎

     (please add an English translation of this quote)

   ‏ראיתי את עצמי בראי.‎‎

   raíti ét 'atsmí bar'í.

   I saw myself in the mirror.

6. (philosophy) substance

Declension

Declension of עֶצֶם

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	עֶצֶם	first	עַצְמִי‎		עַצְמֵנוּ‎
	definite	הָעֶצֶם‎	second	עַצְמְךָ‎	עַצְמֵךְ‎	עַצְמְכֶם‎	עַצְמְכֶן‎
	construct	עֶצֶם־	third	עַצְמוֹ‎	עַצְמָהּ‎	עַצְמָם‎	עַצְמָן‎
plural	indefinite	עֲצָמוֹת‎	first	עצמותיי / עַצְמוֹתַי‎		עַצְמוֹתֵינוּ‎
	definite	הָעֲצָמוֹת‎	second	עַצְמוֹתֶיךָ‎	עצמותייך / עַצְמוֹתַיִךְ‎	עַצְמוֹתֵיכֶם‎	עַצְמוֹתֵיכֶן‎
	construct	עַצְמוֹת־‎	third	עַצְמוֹתָיו‎	עַצְמוֹתֶיהָ‎	עַצְמוֹתָם‎	עַצְמוֹתָן‎

Derived terms

• בְּעֶצֶם‎ (b'étzem)
• מֹחַ עֶצֶם‎ (móaḥ 'étzem)
• עַצְמוּת‎ ('áts'mut)
• שֵׁם עֶצֶם‎ (shém étzem)

Verb

עָצַם • ('atsám) (pa'al construction, passive counterpart נֶעֱצַם‎)

1. to close (one's eyes)
   • אפרת גוש, לראות את האור

     עצמתי עיני אטמתי ליבי

Conjugation

Conjugation of עָצַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעצום / לַעֲצֹם‎ action noun: עֲצִימָה‎ passive participle: עָצוּם‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָצַמְתִּי‎		עָצַמְנוּ‎
	second	עָצַמְתָּ‎	עָצַמְתְּ‎	עֲצַמְתֶּם‎1	עֲצַמְתֶּן‎1
	third	עָצַם	עָצְמָה‎	עָצְמוּ‎
present		עוֹצֵם‎	עוֹצֶמֶת‎	עוֹצְמִים‎	עוֹצְמוֹת‎
future	first	אעצום / אֶעֱצֹם‎		נעצום / נַעֲצֹם‎
	second	תעצום / תַּעֲצֹם‎	תַּעַצְמִי‎	תַּעַצְמוּ‎	תעצומנה / תַּעֲצֹמְנָה‎2
	third	יעצום / יַעֲצֹם‎	תעצום / תַּעֲצֹם‎	יַעַצְמוּ‎	תעצומנה / תַּעֲצֹמְנָה‎2
imperative		עצום / עֲצֹם‎	עִצְמִי‎	עִצְמוּ‎	עצומנה / עֲצֹמְנָה‎2
notes		Pronounced עָצַמְתֶּם‎ and עָצַמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

עָצַם • ('atsám) (pa'al construction)

1. (literary) to become mighty

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew עצם‎.

Adjective

עצם • (etsem)

1. in itself, as such

Adverb

עצם • (etsem)

1. in itself, as such

Noun

עצם • (etsem) m

1. gist, essence