סלח

סלח

Hebrew

Root
ס־ל־ח‎ (s-l-ḥ)

Verb

סָלַח • (salákh) (pa'al construction)

1. to forgive
   • על חטא (“Al Chet”), from the Jewish liturgy of Yom Kippur

     ‏וְעַל כֻּלָּם אֱלֽוֹהַּ סְלִיחוֹת סְלַח־לָנוּ. מְחַל־לָנוּ. כַּפֶּר־לָנוּ׃‎‎

     v'al kulám 'elóah s'likhót s'lákh-lánu, m'khál-lánu, kapér-lánu.

     And for all these, O God of forgiveness, forgive us, pardon us, grant us atonement.

2. to excuse

Conjugation

Conjugation of סָלַח (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לסלוח / לִסְלֹחַ‎ action noun: סְלִיחָה‎ passive participle: סָלוּחַ‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סָלַחְתִּי‎		סָלַחְנוּ‎
	second	סָלַחְתָּ‎	סָלַחְתְּ‎	סְלַחְתֶּם‎1	סְלַחְתֶּן‎1
	third	סָלַח	סָלְחָה‎	סָלְחוּ‎
present		סוֹלֵחַ‎	סוֹלַחַת‎	סוֹלְחִים‎	סוֹלְחוֹת‎
future	first	אֶסְלַח‎		נִסְלַח‎
	second	תִּסְלַח‎	תִּסְלְחִי‎	תִּסְלְחוּ‎	תִּסְלַחְנָה‎2
	third	יִסְלַח‎	תִּסְלַח‎	יִסְלְחוּ‎	תִּסְלַחְנָה‎2
imperative		סְלַח	סִלְחִי‎	סִלְחוּ‎	סְלַחְנָה‎2
notes		Pronounced סָלַחְתֶּם‎ and סָלַחְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• סְלִיחָה‎ (s'likhá)

References

• H5545 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible