סבח

סבח

Judeo-Arabic

Etymology

From Arabic سَبَّحَ‎ (sabbaḥa).

Verb

סבח (sabbaḥa) (impf. יסבח‎, yusabbiḥu)

1. to praise, glorify
   • Exodus 15:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)

     ‏חינידׄ סבח מוסי ובנו אסראיל בהדׄא אלתסביח ללה וקאלו׃‎‎

     ḥīnaʾiḏin sabbaḥa mūsā wabanū ʾisrāʾīla bihāḏā t-tasbīḥi lillāhi waqālū.

     Thereupon praised Moses and the sons of Israel by this praise to God and said: