נשם

נשם

Hebrew

Etymology 1

Root
נ־שׁ־ם‎

Verb

נָשַׁם • (nashám) (pa'al construction, infinitive לנשום \\ לִנְשֹׁם‎)

1. to breathe

Conjugation

Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לנשום \\ לִנְשֹׁם‎ action noun: נְשִׁימָה‎ passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָשַׁמְתִּי‎		נָשַׁמְנוּ‎
	second	נָשַׁמְתָּ‎	נָשַׁמְתְּ‎	נְשַׁמְתֶּם‎1	נְשַׁמְתֶּן‎1
	third	נָשַׁם	נָשְׁמָה‎	נָשְׁמוּ‎
present		נוֹשֵׁם‎	נוֹשֶׁמֶת‎	נוֹשְׁמִים‎	נוֹשְׁמוֹת‎
future	first	אנשום \\ אֶנְשֹׁם‎		ננשום \\ נִנְשֹׁם‎
	second	תנשום \\ תִּנְשֹׁם‎	תִּנְשְׁמִי‎	תִּנְשְׁמוּ‎	תנשומנה \\ תִּנְשֹׁמְנָה‎2
	third	ינשום \\ יִנְשֹׁם‎	תנשום \\ תִּנְשֹׁם‎	יִנְשְׁמוּ‎	תנשומנה \\ תִּנְשֹׁמְנָה‎2
imperative		נשום \\ נְשֹׁם‎	נִשְׁמִי‎	נִשְׁמוּ‎	נשומנה \\ נְשֹׁמְנָה‎2
notes		Pronounced נָשַׁמְתֶּם‎ and נָשַׁמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

or

Conjugation of נָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לנשום‎ action noun: נְשִׁימָה‎ passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָשַׁמְתִּי‎		נָשַׁמְנוּ‎
	second	נָשַׁמְתָּ‎	נָשַׁמְתְּ‎	נְשַׁמְתֶּם‎1	נְשַׁמְתֶּן‎1
	third	נָשַׁם	נָשְׁמָה‎	נָשְׁמוּ‎
present		נוֹשֵׁם‎	נוֹשֶׁמֶת‎	נוֹשְׁמִים‎	נוֹשְׁמוֹת‎
future	first	אשום \\ אֶשֹּׁם‎		נישום \\ נִשֹּׁם‎
	second	תישום \\ תִּשֹּׁם‎	תישמי \\ תִּשְּׁמִי‎	תישמו \\ תִּשְּׁמוּ‎	תישומנה \\ תִּשֹּׁמְנָה‎2
	third	יישום \\ יִשֹּׁם‎	תישום \\ תִּשֹּׁם‎	יישמו \\ יִשְּׁמוּ‎	תישומנה \\ תִּשֹּׁמְנָה‎2
imperative		נשום \\ נְשֹׁם‎	נִשְׁמִי‎	נִשְׁמוּ‎	נשומנה \\ נְשֹׁמְנָה‎2
notes		Pronounced נָשַׁמְתֶּם‎ and נָשַׁמְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2

Root
שׁ־מ־ם‎

Verb

נָשַׁם • (nashám) (nif'al construction)

1. to be devastated