נשלט
Hebrew
| Root |
|---|
| שׁ־ל־ט |
Verb
נִשְׁלַט • (nishlat) (nif'al construction, active counterpart שָׁלַט)
- to be ruled, to be controlled
- ארצנו נשלטה על ידי זרים. ― 'ár'tsenu nish'letá al yadei zarím. ― Our country was being ruled by foreigners.
Conjugation
Conjugation of נִשְׁלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִשְׁלַטְתִּי | נִשְׁלַטְנוּ | ||
| second | נִשְׁלַטְתָּ | נִשְׁלַטְתְּ | נִשְׁלַטְתֶּם | נִשְׁלַטְתֶּן | |
| third | נִשְׁלַט | נִשְׁלְטָה | נִשְׁלְטוּ | ||
| present | נִשְׁלָט | נִשְׁלֶטֶת | נִשְׁלָטִים | נִשְׁלָטוֹת | |
| future | first | אֶשָּׁלֵט | נישלט \\ נִשָּׁלֵט | ||
| second | תישלט \\ תִּשָּׁלֵט | תישלטי \\ תִּשָּׁלְטִי | תישלטו \\ תִּשָּׁלְטוּ | תישלטנה \\ תִּשָּׁלֵטְנָה1 | |
| third | יישלט \\ יִשָּׁלֵט | תישלט \\ תִּשָּׁלֵט | יישלטו \\ יִשָּׁלְטוּ | תישלטנה \\ תִּשָּׁלֵטְנָה1 | |
| imperative | הישלט \\ הִשָּׁלֵט | הישלטי \\ הִשָּׁלְטִי | הישלטו \\ הִשָּׁלְטוּ | הישלטנה \\ הִשָּׁלֵטְנָה1 | |
| notes |
| ||||