נפרד

נפרד

Hebrew

Root
פ־ר־ד‎

Verb

נִפְרַד • (nifrád) (nif'al construction)

1. to separate or become separated from; to break up with
2. to relinquish, to give up, to take leave of

Conjugation

Conjugation of נִפְרַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיפרד \\ לְהִפָּרֵד‎ action noun: היפרדות \\ הִפָּרְדוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִפְרַדְתִּי‎		נִפְרַדְנוּ‎
	second	נִפְרַדְתָּ‎	נִפְרַדְתְּ‎	נִפְרַדְתֶּם‎	נִפְרַדְתֶּן‎
	third	נִפְרַד	נִפְרְדָה‎	נִפְרְדוּ‎
present		נִפְרָד	נִפְרֶדֶת‎	נִפְרָדִים‎	נִפְרָדוֹת‎
future	first	אֶפָּרֵד‎		ניפרד \\ נִפָּרֵד‎
	second	תיפרד \\ תִּפָּרֵד‎	תיפרדי \\ תִּפָּרְדִי‎	תיפרדו \\ תִּפָּרְדוּ‎	תיפרדנה \\ תִּפָּרֵדְנָה‎1
	third	ייפרד \\ יִפָּרֵד‎	תיפרד \\ תִּפָּרֵד‎	ייפרדו \\ יִפָּרְדוּ‎	תיפרדנה \\ תִּפָּרֵדְנָה‎1
imperative		היפרד \\ הִפָּרֵד‎	היפרדי \\ הִפָּרְדִי‎	היפרדו \\ הִפָּרְדוּ‎	היפרדנה \\ הִפָּרֵדְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Adjective

נִפְרָד • (nifrád)

1. separate; different; independent