נפטר

נפטר

Hebrew

Etymology

Root
פ־ט־ר‎ (p-ṭ-r)

The passive and reflexive counterpart to פָּטַר‎ (patár), from the root פ־ט־ר‎ (p-T-r).

Verb

נִפְטַר • (niftár) (nif'al construction)

1. to pass away, to pass on: a polite way to refer to a death by natural causes.
2. construed with מ־‎ (mi-) to dispose of, to get rid of

   אני מנסה להיפטר מזה.‎ — aní m'nasé/m'nasá l'hipatér mizé. — I'm trying to get rid of this.

Conjugation

Conjugation of נִפְטַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיפטר / לְהִפָּטֵר‎ action noun: היפטרות / הִפָּטְרוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִפְטַרְתִּי‎		נִפְטַרְנוּ‎
	second	נִפְטַרְתָּ‎	נִפְטַרְתְּ‎	נִפְטַרְתֶּם‎	נִפְטַרְתֶּן‎
	third	נִפְטַר	נִפְטְרָה‎	נִפְטְרוּ‎
present		נִפְטָר	נִפְטֶרֶת‎	נִפְטָרִים‎	נִפְטָרוֹת‎
future	first	אֶפָּטֵר‎		ניפטר / נִפָּטֵר‎
	second	תיפטר / תִּפָּטֵר‎	תיפטרי / תִּפָּטְרִי‎	תיפטרו / תִּפָּטְרוּ‎	תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה‎1
	third	ייפטר / יִפָּטֵר‎	תיפטר / תִּפָּטֵר‎	ייפטרו / יִפָּטְרוּ‎	תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה‎1
imperative		היפטר / הִפָּטֵר‎	היפטרי / הִפָּטְרִי‎	היפטרו / הִפָּטְרוּ‎	היפטרנה / הִפָּטֵרְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

נִפְטָר • (niftár) m (plural indefinite נִפְטָרִים‎, feminine counterpart נִפְטֶרֶת‎)

1. deceased