ניגש
Hebrew
Etymology
| Root |
|---|
| נ־ג־שׁ |
From the root נ־ג־שׁ
Verb
ניגש \\ נִגַּשׁ • (nigásh) (infinitive לָגֶשֶׁת, present ניגש \\ נִגָּשׁ, future ייגש \\ יִגַּשׁ, imperative גַּשׁ)
- To approach, come up to.
- To participate in.
- To sit/take (an exam).
- To tackle (a task).
Usage notes
- ניגש is conjugated using a mix of two binyanim. It uses the pa'al construction for the infinitive, imperative, and future tenses, but the nif'al construction for the past and present.
Conjugation
Conjugation of ניגש \\ נִגַּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular | feminine singular | masculine plural | feminine plural | |
| past | first person | ניגשתי \\ נִגַּשְׁתִּי | ניגשנו \\ נִגַּשְׁנוּ | ||
| second person | ניגשת \\ נִגַּשְׁתָּ | ניגשת \\ נִגַּשְׁתְּ | ניגשתם \\ נִגַּשְׁתֶּם | ניגשתן \\ נִגַּשְׁתֶּן1 | |
| third person | ניגש \\ נִגַּשׁ | ניגשה \\ נִגְּשָׁה | ניגשו \\ נִגְּשׁוּ | ||
| present | all persons | ניגש \\ נִגָּשׁ | ניגשת \\ נִגֶּשֶׁת | ניגשים \\ נִגָּשִׁים | ניגשות \\ נִגָּשׁוֹת |
| future | first person | אֶגַּשׁ | ניגש \\ נִגַּשׁ | ||
| second person | תיגש \\ תִּגַּשׁ | תיגשי \\ תִּגְּשִׁי | תיגשו \\ תִּגְּשׁוּ | תיגשנה \\ תִּגַּשְׁנָה2 | |
| third person | ייגש \\ יִגַּשׁ | תיגש \\ תִּגַּשׁ | ייגשו \\ יִגְּשׁוּ | תיגשנה \\ תִּגַּשְׁנָה2 | |
| imperative | second person | גַּשׁ | גְּשִׁי | גְּשִׁוּ | גַּשְׁנָה2 |
| notes |
| ||||