ניבא
Hebrew
| Root |
|---|
| נ־ב־א |
Verb
ניבא \\ נִבֵּא • (nibe) (pi'el construction)
- to prophesy; to predict
Conjugation
Conjugation of ניבא \\ נִבֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ניבאתי \\ נִבֵּאתִי | ניבאנו \\ נִבֵּאנוּ | ||
| second | ניבאת \\ נִבֵּאתָ | ניבאת \\ נִבֵּאת | ניבאתם \\ נִבֵּאתֶם | ניבאתן \\ נִבֵּאתֶן | |
| third | ניבא \\ נִבֵּא | ניבאה \\ נִבְּאָה | ניבאו \\ נִבְּאוּ | ||
| present | מְנַבֵּא | מְנַבֵּאת | מְנַבְּאִים | מְנַבְּאוֹת | |
| future | first | אֲנַבֵּא | נְנַבֵּא | ||
| second | תְּנַבֵּא | תְּנַבְּאִי | תְּנַבְּאוּ | תְּנַבֶּאנָה1 | |
| third | יְנַבֵּא | תְּנַבֵּא | יְנַבְּאוּ | תְּנַבֶּאנָה1 | |
| imperative | נַבֵּא | נַבְּאִי | נַבְּאוּ | נַבֶּאנָה1 | |
| notes |
| ||||
Verb
ניבא \\ נִבָּא • (niba) (nif'al construction)
- (archaic) to prophesy, to be a prophet
Conjugation
Conjugation of ניבא \\ נִבָּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ניבאתי \\ נִבֵּאתִי | ניבאנו \\ נִבֵּאנוּ | ||
| second | ניבאת \\ נִבֵּאתָ | ניבאת \\ נִבֵּאת | ניבאתם \\ נִבֵּאתֶם | ניבאתן \\ נִבֵּאתֶן | |
| third | ניבא \\ נִבָּא | ניבאה \\ נִבְּאָה | ניבאו \\ נִבְּאוּ | ||
| present | ניבא \\ נִבָּא | ניבאת \\ נִבֵּאת | ניבאים \\ נִבָּאִים | ניבאות \\ נִבָּאוֹת | |
| future | first | אֶנָּבֵא | נינבא \\ נִנָּבֵא | ||
| second | תינבא \\ תִּנָּבֵא | תינבאי \\ תִּנָּבְאִי | תינבאו \\ תִּנָּבְאוּ | תינבאנה \\ תִּנָּבֶאנָה1 | |
| third | יינבא \\ יִנָּבֵא | תינבא \\ תִּנָּבֵא | יינבאו \\ יִנָּבְאוּ | תינבאנה \\ תִּנָּבֶאנָה1 | |
| imperative | הינבא \\ הִנָּבֵא | הינבאי \\ הִנָּבְאִי | הינבאו \\ הִנָּבְאוּ | הינבאנה \\ הִנָּבֶאנָה1 | |
| notes |
| ||||