נטע

נטע

Hebrew

Root
נ־ט־ע‎

Verb

נָטַע • (natá') (pa'al construction)

1. to plant, implant (also figuratively)
   • 1930, Rachel the Poetess, In My Garden I Planted You 1–2

     ‏בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ, / בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.‎‎

     In my garden I planted you / In my humbled garden – in my heart.

   • 1930 – 2004, Naomi Shemer, עוד לא אהבתי די 13–14

     ‏עוֹד לֹא נָטַעְתִּי כֶּרֶם עַל כָּל גִּבְעוֹת הַגִּיר‎‎

     I have not yet planted a vineyard on all the hills of lime

2. to strike in, fix.

Conjugation

Conjugation of נָטַע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ליטוע \\ לִטֹּעַ‎ action noun: נְטִיעָה‎ passive participle: נָטוּעַ‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטַעְתִּי‎		נָטַעְנוּ‎
	second	נָטַעְתָּ‎	נָטַעְתְּ‎	נְטַעְתֶּם‎1	נְטַעְתֶּן‎1
	third	נָטַע	נָטְעָה‎	נָטְעוּ‎
present		נוֹטֵעַ‎	נוֹטַעַת‎	נוֹטְעִים‎	נוֹטְעוֹת‎
future	first	אֶטַּע‎		ניטע \\ נִטַּע‎
	second	תיטע \\ תִּטַּע‎	תיטעי \\ תִּטְּעִי‎	תיטעו \\ תִּטְּעוּ‎	תיטענה \\ תִּטַּעְנָה‎2
	third	ייטע \\ יִטַּע‎	תיטע \\ תִּטַּע‎	ייטעו \\ יִטְּעוּ‎	תיטענה \\ תִּטַּעְנָה‎2
imperative		נְטַע	נִטְעִי‎	נִטְעוּ‎	נְטַעְנָה‎2
notes		Pronounced נָטַעְתֶּם‎ and נָטַעְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Noun

נֶטַע • (neṭa‘) m

1. a seedling, a plant

Proper noun

נֶטַע • (néta`)

1. A male or female given name, Netta or Neta.

References

• H5193 in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979