נטייה

נטייה

Hebrew

Alternative forms

• נְטִיָּה‎ (defective spelling)

Etymology

Root
נ־ט־ה‎

Action noun of the verb נָטָה‎ (natá), from the root נ־ט־ה‎ (n-t-).

Noun

נטייה \\ נְטִיָּה • (n'tiyá) f (plural indefinite נְטִיּוֹת‎, singular construct נטיית \\ נְטִיַּת־‎, plural construct נְטִיּוֹת־‎)

1. A tendency, an inclination.

   נטייה מינית — n'tiyá minít — sexual preference

   יש להם נטייה להסקים לכל בקשה.‎ — yésh lahém n'tiyá l'haskím l'khól bakashá. — They have a tendency to agree to every request.

2. (linguistics) Inflection: the declension of a noun or adjective, or conjugation of a verb, or similar.