נח

נח

Hebrew

Etymology 1

Root
נ־ו־ח‎

Verb

נָח • (nákh) (pa'al construction, infinitive לָנוּחַ‎, future יָנוּחַ‎)

1. to rest
   • נתן גושן, ליבי

     אוי, ליבי, בא נָנוּחַ לכמה דקות. כבר הובלת אלפי מלחמות וזה אני שאושף את שבריך אלי.‎

Conjugation

Conjugation of נָח (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָנוּחַ‎ action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נַחְתִּי‎		נַחְנוּ‎
	second	נַחְתָּ‎	נַחְתְּ‎	נַחְתֶּם‎	נַחְתֶּן‎
	third	נָח	נָחָה‎	נָחוּ‎
present		נָח	נָחָה‎	נָחִים‎	נָחוֹת‎
future	first	אָנוּחַ‎		נָנוּחַ‎
	second	תָּנוּחַ‎	תָּנוּחִי‎	תָּנוּחוּ‎	תָּנַחְנָה‎1
	third	יָנוּחַ‎	תָּנוּחַ‎	יָנוּחוּ‎	תָּנַחְנָה‎1
imperative		נוּחַ‎	נוּחִי‎	נוּחוּ‎	נַחְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Adjective

נָח • (nakh)

1. (grammar, of a letter) mute

Adjective

נֹחַ • (nóakh)

1. defective spelling of נוח‎.

Proper noun

נֹחַ • (nóakh) m

1. A male given name, transliterated as Noah

Derived terms

• כָּתַב נֹחַ בְּשֶׁבַע שְׁגִיאוֹת‎ (katáv nóakh b'séva' shgiót)

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew נֹחַ‎ (nóakh).

Proper noun

נח • (noyekh) m

1. Noah