נבואה

נבואה

See also: נבֿואה‎

Hebrew

Root
נ־ב־א‎

Noun

נְבוּאָה • (transliteration needed) f (plural indefinite נְבוּאוֹת‎, singular construct נְבוּאַת־‎, plural construct נְבוּאוֹת־‎)

1. prophecy
   • בראשית רבה, יז ה

     רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר: ג׳ נוֹבְלוֹת הֵן: נוֹבֶלֶת מִיתָה שֵׁינָה, נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם, נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא שַׁבָּת.‎

   • יגדל

     שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.‎