מת

מת

Hebrew

Etymology

Root
מ־ו־ת‎ (m-w-t)

From Proto-Semitic *mawut-. Cognate with Arabic مَاتَ‎ (māta), Ge'ez ሞተ (motä), Egyptian mwt, Akkadian 𒈪𒌈 (mītum).

Adjective

מֵת • (mét) (feminine מֵתָה‎, masculine plural מֵתִים‎, feminine plural מֵתוֹת‎)

1. Dead, having died.
2. (intensifier) very much, completely (as in dead tired).

   ‏אֲנִי עָיֵיף מֵת‎‎ ― aní ayéf mét ― I'm dead tired

   ‏אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַלַּילָה‎ ― aní mét lir'ót otáh haláyla ― I'm dying to see her tonight

Derived terms

• תחיית המתים / תְּחִיַּת הַמֵּתִים‎ (t'khiyát hametím)

Verb

מֵת • (met) (pa'al construction)

1. To die.
2. Masculine singular present participle and present tense of מת‎ (met).
3. To be crazy or mad about something.

   ‏אֲנִי מֵת עַל שׁוֹקוֹלָד‎ ― aní met al shokolád ― I'm mad about chocolate

Conjugation

Conjugation of מֵת (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָמוּת‎ action noun: מִיתָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מתתי / מַתִּי‎		מַתְנוּ‎
	second	מתת / מַתָּ‎	מתת / מַתְּ‎	מתתם / מַתֶּם‎	מתתן / מַתֶּן‎
	third	מֵת	מֵתָה‎	מֵתוּ‎
present		מֵת	מֵתָה‎	מֵתִים‎	מֵתוֹת‎
future	first	אָמוּת‎		נָמוּת‎
	second	תָּמוּת‎	תָּמוּתִי‎	תָּמוּתוּ‎	תמותנה / תָּמֹתְנָה‎1
	third	יָמוּת‎	תָּמוּת‎	יָמוּתוּ‎	תמותנה / תָּמֹתְנָה‎1
imperative		מוּת‎	מוּתִי‎	מוּתוּ‎	מותנה / מֹתְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Hyponyms

• נֶהֱרַג‎ (neherág, “to be killed”)
• נִפְטַר‎ (niftár, “to pass away”)
• נִרְצַח‎ (nirtsákh, “to be murdered”)

---

Yiddish

Etymology

From Hebrew מֵת‎ (mét, “dead person”).

Pronunciation

• IPA^(key): /mɛɪ̯s/

Noun

מת • (meys) m, plural מתים‎ (meysem)

1. dead person

Related terms

• ממיתן‎ (meymesn), צעממיתן‎ (tsemeymesn)
• תּחית המתים‎ (tkhiyes hameysem)
• אויפֿשטיין תּחית המתים‎ (oyfshteyn tkhiyes hameysem)
• מחיה מתים זײַן‎ (mekhaye meysem zayn)