מצוין

מצוין

Hebrew

Alternative forms

• מְצֻיָּן‎ (defective spelling)
• מצויין‎ (extremely common, though considered by some to be a misspelling)

Etymology

The adjective follows from the verb.

Adjective

מצוין \\ מְצֻיָּן • (m'tsuyán) (feminine מצוינת \\ מְצֻיֶּנֶת‎, masculine plural מצוינים \\ מְצֻיָּנִים‎, feminine plural מצוינות \\ מְצֻיָּנוֹת‎)

1. Excellent, perfect.

Verb

מצוין \\ מְצֻיָּן • (m'tzuyán)

1. Masculine singular present participle and present tense of צוין \\ צֻיַּן‎ (tzuyán).