מיהר
Hebrew
Etymology
From the root מ־ה־ר
Verb
מיהר \\ מִהֵר • (miher) (pi'el construction)
- to hurry
- (of a watch) to be fast
Conjugation
Conjugation of מיהר \\ מִהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מיהרתי \\ מִהַרְתִּי | מיהרנו \\ מִהַרְנוּ | ||
second | מיהרת \\ מִהַרְתָּ | מיהרת \\ מִהַרְתְּ | מיהרתם \\ מִהַרְתֶּם | מיהרתן \\ מִהַרְתֶּן | |
third | מיהר \\ מִהֵר | מיהרה \\ מִהֲרָה | מיהרו \\ מִהֲרוּ | ||
present | מְמַהֵר | מְמַהֶרֶת | מְמַהֲרִים | מְמַהֲרוֹת | |
future | first | אֲמַהֵר | נְמַהֵר | ||
second | תְּמַהֵר | תְּמַהֲרִי | תְּמַהֲרוּ | תְּמַהֵרְנָה1 | |
third | יְמַהֵר | תְּמַהֵר | יְמַהֲרוּ | תְּמַהֵרְנָה1 | |
imperative | מַהֵר | מַהֲרִי | מַהֲרוּ | מַהֵרְנָה1 | |
notes |
|
Anagrams
- הימר
- הרים
- מהיר
- רימה