מיד

מיד

Hebrew

Etymology

מִ־‎ (“from”) +‎ יָד‎ (“hand”)

Adverb

מִיָּד • (miyád)

1. promptly, immediately

---

Yiddish

Etymology

From Old High German muodi, from Proto-Germanic *mōþaz.

Adjective

מיד • (mid)

1. tired

Inflection

Declension of מיד

predicative					מיד mid
case	masculine	neuter			feminine	plural
		indefinite	definite	post./nom.
nominative	מידער‎ mider	מיד mid	מידע‎ mide	מידס‎ mids	מידע‎ mide	מידע‎ mide
accusative	מידן‎ midn
dative			מידן‎ midn		מידער‎ mider