מחבה

מחבה

Arabic

Noun

מחבה • (maḥabba) f

1. Judeo-Arabic spelling of مَحَبَّة‎ (maḥabba, “love”)‎‎
   • Genesis 29:20 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)

     ‏פכ̇דמה יעקוב ברחל סבע סנין וכאנת ענדה כאיאם יסירה מן מחבתה להא‎

     And Jacob served seven years for Rachel, and it was to him a few days because of his love for her.