כתב

כתב

See also: כ־ת־ב‎

Aramaic

Verb

כְּתַב • (kəṯaḇ)

1. to write
   • Ezra 4:8, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל־יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא׃‎‎

     rəḥūm bəʿēl-ṭəʿēm wəšimšay sāp̄ərā kəṯáḇū ʾiggərā ḥăḏā ʿal-yərūšəlem ləʾartaḥšaśt malkā kənḗmā.

     Rehum the commander and Shimshai the scribe wrote a letter against Jerusalem to Artaxerxes the king in this sort--

---

Hebrew

Etymology

Root
כ־ת־ב‎

From the root כ־ת־ב‎ (k-t-b); compare Arabic كَتَبَ‎ (kataba, “to write”) and كِتَاب‎ (kitāb, “book”).

Verb

כָּתַב • (katáv) (pa'al construction, future יכתוב \\ יִכְתֹּב‎, passive participle כָּתוּב‎, passive counterpart נִכְתַּב‎)

1. to write

Conjugation

Conjugation of כָּתַב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכתוב \\ לִכְתֹּב‎ action noun: כְּתִיבָה‎ passive participle: כָּתוּב‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּתַבְתִּי‎		כָּתַבְנוּ‎
	second	כָּתַבְתָּ‎	כָּתַבְתְּ‎	כְּתַבְתֶּם‎1	כְּתַבְתֶּן‎1
	third	כָּתַב	כָּתְבָה‎	כָּתְבוּ‎
present		כּוֹתֵב‎	כּוֹתֶבֶת‎	כּוֹתְבִים‎	כּוֹתְבוֹת‎
future	first	אכתוב \\ אֶכְתֹּב‎		נכתוב \\ נִכְתֹּב‎
	second	תכתוב \\ תִּכְתֹּב‎	תִּכְתְּבִי‎	תִּכְתְּבוּ‎	תכתובנה \\ תִּכְתֹּבְנָה‎2
	third	יכתוב \\ יִכְתֹּב‎	תכתוב \\ תִּכְתֹּב‎	יִכְתְּבוּ‎	תכתובנה \\ תִּכְתֹּבְנָה‎2
imperative		כתוב \\ כְּתֹב‎	כִּתְבִי‎	כִּתְבוּ‎	כתובנה \\ כְּתֹבְנָה‎2
notes		Pronounced כָּתַבְתֶּם‎ and כָּתַבְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Derived terms

• כָּתוּב‎ (katúv)
• כְּתִיבָה‎ (k'tivá)
• נִכְתַּב‎ (nikhtáv)

Noun

כְּתָב • (k'táv) m (plural indefinite כְּתָבִים‎, singular construct כְּתַב־, plural construct כִּתְבֵי־‎)

1. writing, script, handwriting

Noun

כַּתָּב • (katáv) m (plural indefinite כַּתָּבִים‎, plural construct כַּתָּבֵי־‎, feminine counterpart כַּתֶּבֶת‎)

1. a newspaper correspondent