כלב
Hebrew
כלב
Etymology
| Root |
|---|
| כ־ל־ב |
From Proto-Semitic *kalb-.
Noun
כֶּלֶב • (kélev) m (plural indefinite כְּלָבִים, singular construct כֶּלֶב־, plural construct כַּלְבֵי־, feminine counterpart כַּלְבָּה) [pattern: קֶטֶל]
- A dog, especially a male dog.
- For uses of the feminine counterpart, see כַּלְבָּה.
Declension
Declension of כֶּלֶב
| Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| State | Form | Person | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||||
| singular | indefinite | כֶּלֶב | first | כַּלְבִּי | כַּלְבֵּנוּ | ||
| definite | הַכֶּלֶב | second | כַּלְבְּךָ | כַּלְבֵּךְ | כַּלְבְּכֶם | כַּלְבְּכֶן | |
| construct | כֶּלֶב־ | third | כַּלְבּוֹ | כַּלְבָּהּ | כַּלְבָּם | כַּלְבָּן | |
| plural | indefinite | כְּלָבִים | first | כלביי \\ כְּלָבַי | כְּלָבֵינוּ | ||
| definite | הַכְּלָבִים | second | כְּלָבֶיךָ | כלבייך \\ כְּלָבַיִךְ | כַּלְבֵיכֶם | כַּלְבֵיכֶן | |
| construct | כַּלְבֵי־ | third | כְּלָבָיו | כְּלָבֶיהָ | כַּלְבֵיהֶם | כַּלְבֵיהֶן | |
Related terms
- כֶּלֶב־יָם (kélev-yam)
- כֶּלֶב־נָהָר (kélev-náhar)
- כְּלַבְלָב (k'lavláv)
- כַּלְבָן (kalbán)
- כַּלֶּבֶת (kalévet)