כינס
Hebrew
| Root |
|---|
| כ־נ־ס |
Verb
כינס \\ כִּנֵּס • (kinés) (pi'el construction)
- to assemble (a group of people), to call a meeting
- to compile: to make by gathering from various sources
- (algebra) to combine terms
- (literary) to bring together, to fold
Conjugation
Conjugation of כינס \\ כִּנֵּס (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | כינסתי \\ כִּנַּסְתִּי | כינסנו \\ כִּנַּסְנוּ | ||
| second | כינסת \\ כִּנַּסְתָּ | כינסת \\ כִּנַּסְתְּ | כינסתם \\ כִּנַּסְתֶּם | כינסתן \\ כִּנַּסְתֶּן | |
| third | כינס \\ כִּנֵּס | כינסה \\ כִּנְּסָה | כינסו \\ כִּנְּסוּ | ||
| present | מְכַנֵּס | מְכַנֶּסֶת | מְכַנְּסִים | מְכַנְּסוֹת | |
| future | first | אֲכַנֵּס | נְכַנֵּס | ||
| second | תְּכַנֵּס | תְּכַנְּסִי | תְּכַנְּסוּ | תְּכַנֵּסְנָה1 | |
| third | יְכַנֵּס | תְּכַנֵּס | יְכַנְּסוּ | תְּכַנֵּסְנָה1 | |
| imperative | כַּנֵּס | כַּנְּסִי | כַּנְּסוּ | כַּנֵּסְנָה1 | |
| notes |
| ||||