כונן

כונן

Hebrew

Etymology 1

Root
כ־ו־ן‎

Verb

כּוֹנֵן • (konén) (pi'el construction)

1. to establish, build

Conjugation

Conjugation of כּוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְכוֹנֵן‎ action noun: כִּינוּן‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כּוֹנַנְתִּי‎		כּוֹנַנּוּ‎
	second	כּוֹנַנְתָּ‎	כּוֹנַנְתְּ‎	כּוֹנַנְתֶּם‎	כּוֹנַנְתֶּן‎
	third	כּוֹנֵן	כּוֹנְנָה‎	כּוֹנְנוּ‎
present		מְכוֹנֵן‎	מְכוֹנֶנֶת‎	מְכוֹנְנִים‎	מְכוֹנְנוֹת‎
future	first	אֲכוֹנֵן‎		נְכוֹנֵן‎
	second	תְּכוֹנֵן‎	תְּכוֹנְנִי‎	תְּכוֹנְנוּ‎	תְּכוֹנֵנָּה‎1
	third	יְכוֹנֵן‎	תְּכוֹנֵן‎	יְכוֹנְנוּ‎	תְּכוֹנֵנָּה‎1
imperative		כּוֹנֵן	כּוֹנְנִי‎	כּוֹנְנוּ‎	כּוֹנֵנָּה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2

Noun

כּוֹנָן • (konán) m

1. disk drive
2. stand, rack

Etymology 3

Noun

כּוֹנָן • (konán) m

1. someone who is on call (such as a doctor or technician)