ילפת

ילפת

Hebrew

Etymology

Unclear; in the qaTTéleth construction.

Noun

יַלֶּפֶת • (yaléfet) f (plural indefinite יַלָּפוֹת‎, singular construct יַלֶּפֶת־) [pattern: קַטֶּלֶת]

1. A skin disease mentioned in Leviticus.
   • Leviticus 21:20, with translation of the King James Version:

     אוֹ־גִבֵּן אוֹ־דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ׃‎

     o-gibén o-dák o t'valúl b'einó o garáv o yaléfet o m'róakh áshekh.

     Or crookbacked, or a dwarf, or that hath a blemish in his eye, or be scurvy, or scabbed, or hath his stones broken;

   • Leviticus 22:22, with translation of the King James Version:

     עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ־חָרוּץ אוֹ־יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא־תַקְרִיבוּ אֵלֶּה [לַד׳] וְאִשֶּׁה לֹא־תִתְּנוּ מֵהֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ [לַד׳]׃‎

     avéret o shavúr o-kharútz o-yabélet o garáv o yaléfet lo-takrívu éle [ladoshém] v'ishé lo-titnú meihém al-hamizbéakh [ladoshém].

     Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scurvy, or scabbed, ye shall not offer these [unto G-d], nor make an offering by fire of them upon the altar [unto G-d].

Derived terms

• ילפת שטוחה‎ (yaléfet sh'tukhá)

References

• “יַלֶּפֶת” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שֹׁשָן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ‎ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 1 of 3 (א to כ), →ISBN, page 493.