טיאטא
Hebrew
| Root |
|---|
| ט־א־ט־א |
Verb
טיאטא \\ טִאְטֵא • (tiʾtéʾ) (pi'el construction, active counterpart טואטא \\ טֻאְטָא)
- (transitive) to sweep, to clean a floor
- (by extension) to sweep something under the rug
Conjugation
Conjugation of טיאטא \\ טִאְטֵא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | טיאטאתי \\ טִאְטֵאתִי | טיאטאנו \\ טִאְטֵאנוּ | ||
| second | טיאטאת \\ טִאְטֵאתָ | טיאטאת \\ טִאְטֵאת | טיאטאתם \\ טִאְטֵאתֶם | טיאטאתן \\ טִאְטֵאתֶן | |
| third | טיאטא \\ טִאְטֵא | טיאטאה \\ טִאְטְאָה | טיאטאו \\ טִאְטְאוּ | ||
| present | מְטַאְטֵא | מְטַאְטֵאת | מְטַאְטְאִים | מְטַאְטְאוֹת | |
| future | first | אֲטַאְטֵא | נְטַאְטֵא | ||
| second | תְּטַאְטֵא | תְּטַאְטְאִי | תְּטַאְטְאוּ | תְּטַאְטֶאנָה1 | |
| third | יְטַאְטֵא | תְּטַאְטֵא | יְטַאְטְאוּ | תְּטַאְטֶאנָה1 | |
| imperative | טַאְטֵא | טַאְטְאִי | טַאְטְאוּ | טַאְטֶאנָה1 | |
| notes |
| ||||