חירש

חירש

Hebrew

Root
ח־ר־שׁ‎ (ḥ-r-š)

Alternative forms

• חֵרֵשׁ‎ (defective spelling)

Adjective

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) (feminine חירשת \\ חֵרֶשֶׁת‎, masculine plural חירשים \\ חֵרְשִׁים‎, feminine plural חירשות \\ חֵרְשׁוֹת‎)

1. Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.

Noun

חירש / חֵרֵשׁ • (kherésh) m (plural indefinite חירשים \\ חֵרְשִׁים‎, feminine counterpart חירשת \\ חֵרֶשֶׁת‎)

1. A (male) deaf person, a non-hearing person.
   • Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:

     ‏לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל‎ ― You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind

   • Babylonian Talmud, tractate תרומות (“donations”) 1:1:

     רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו

See also

• חירשות / חֵרְשׁוּת‎ (khershút)
• כְּבַד שְׁמִיעָה‎

References

• “חירש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• חירש on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he