זנח

זנח

Hebrew

Root
ז־נ־ח‎

Verb

זָנַח • (zanákh) (pa'al construction)

1. to abandon, to desert, to leave
   • 1938, Nathan Alterman, Still the Tune Returns 1–2

     ‏עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא \\ והדרך עודנה נפקחת לאורך‎

     'od khozér hanigún shezanakhtá lasháv / vehadérekh 'odéna nifkakhát laórekh

     Still the tune returns, which you abandoned in vain / and the way still opens throughout

Conjugation

Conjugation of זָנַח (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לזנוח \\ לִזְנֹחַ‎ action noun: זְנִיחָה‎ passive participle: זָנוּחַ‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זָנַחְתִּי‎		זָנַחְנוּ‎
	second	זָנַחְתָּ‎	זָנַחְתְּ‎	זְנַחְתֶּם‎1	זְנַחְתֶּן‎1
	third	זָנַח	זָנְחָה‎	זָנְחוּ‎
present		זוֹנֵחַ‎	זוֹנַחַת‎	זוֹנְחִים‎	זוֹנְחוֹת‎
future	first	אֶזְנַח‎		נִזְנַח‎
	second	תִּזְנַח‎	תִּזְנְחִי‎	תִּזְנְחוּ‎	תִּזְנַחְנָה‎2
	third	יִזְנַח‎	תִּזְנַח‎	יִזְנְחוּ‎	תִּזְנַחְנָה‎2
imperative		זְנַח	זִנְחִי‎	זִנְחוּ‎	זְנַחְנָה‎2
notes		Pronounced זָנַחְתֶּם‎ and זָנַחְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.