זיהה

זיהה

Hebrew

Verb

זיהה / זִהָה • (zihá) (pi'el construction, passive counterpart זוהה \\ זֹהָה‎)

1. to recognize
   • 2009, Daniela Spektor, ארובות ואוטובוסים

     ‏אולי יהיה שם מי שיזהה אותי‎

     uláy yihyé sham mi shey'zahe otí

     (please add an English translation of this quote)

Conjugation

Conjugation of זיהה / זִהָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְזַהוֹת‎ action noun: זיהוי / זִהוּי‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זיהיתי / זִהִיתִי‎		זיהינו / זִהִינוּ‎
	second	זיהית / זִהִיתָ‎	זיהית / זִהִית‎	זיהיתם / זִהִיתֶם‎	זיהיתן / זִהִיתֶן‎
	third	זיהה / זִהָה	זיהתה / זִהֲתָה‎	זיהו / זִהוּ‎
present		מְזַהֶה‎	מְזַהָה‎	מְזַהִים‎	מְזַהוֹת‎
future	first	אֲזַהֶה‎		נְזַהֶה‎
	second	תְּזַהֶה‎	תְּזַהִי‎	תְּזַהוּ‎	תְּזַהֶינָה‎1
	third	יְזַהֶה‎	תְּזַהֶה‎	יְזַהוּ‎	תְּזַהֶינָה‎1
imperative		זַהֵה‎	זַהִי‎	זַהוּ‎	זַהֶינָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

See also

• הִכִּיר‎ (hikír)