ויאמן

ויאמן

Hebrew

Verb

וַיַּאֲמֵן • (vayaamén)

1. Third-person masculine singular vav-consecutive imperfect (hence past tense) of הֶאֱמִין‎ (heemín).
   • Exodus 4:31

     וַיַּאֲמֵן הָעָם

     vayaamén haám

     And the people believed

See also

• ו־ יאמן‎