התמכר

התמכר

Hebrew

Etymology

Root
מ־כ־ר‎

From the root מ־כ־ר‎ (m-k-r).

Verb

הִתְמַכֵּר • (hitmakér) (hitpa'el construction)

1. To become addicted, to get hooked.
   • 2011 January 24, Lili Siearadzki (לילי שרצקי),‎ “הצד המכוער של הסכין: התמכרה לניתוחים” (hatsád ham'kho'ár shél hasakín: hitmak'rá l'nitukhím, “The Dark Side of the Knife: [She] Became Addicted to Surgery”), on mako.

Conjugation

Conjugation of הִתְמַכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְמַכֵּר‎ action noun: הִתְמַכְּרוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְמַכַּרְתִּי‎		הִתְמַכַּרְנוּ‎
	second	הִתְמַכַּרְתָּ‎	הִתְמַכַּרְתְּ‎	הִתְמַכַּרְתֶּם‎	הִתְמַכַּרְתֶּן‎
	third	הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרָה‎	הִתְמַכְּרוּ‎
present		מִתְמַכֵּר‎	מִתְמַכֶּרֶת‎	מִתְמַכְּרִים‎	מִתְמַכְּרוֹת‎
future	first	אֶתְמַכֵּר‎		נִתְמַכֵּר‎
	second	תִּתְמַכֵּר‎	תִּתְמַכְּרִי‎	תִּתְמַכְּרוּ‎	תִּתְמַכֵּרְנָה‎1
	third	יִתְמַכֵּר‎	תִּתְמַכֵּר‎	יִתְמַכְּרוּ‎	תִּתְמַכֵּרְנָה‎1
imperative		הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרִי‎	הִתְמַכְּרוּ‎	הִתְמַכֵּרְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.