השתלב

השתלב

Hebrew

Root
שׁ־ל־ב‎

Verb

הִשְׁתַּלֵּב • (hištallēḇ) (hitpa'el construction)

1. to become integrated

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתַּלֵּב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִשְׁתַּלֵּב‎ action noun: הִשְׁתַּלְּבוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁתַּלַּבְתִּי‎		הִשְׁתַּלַּבְנוּ‎
	second	הִשְׁתַּלַּבְתָּ‎	הִשְׁתַּלַּבְתְּ‎	הִשְׁתַּלַּבְתֶּם‎	הִשְׁתַּלַּבְתֶּן‎
	third	הִשְׁתַּלֵּב	הִשְׁתַּלְּבָה‎	הִשְׁתַּלְּבוּ‎
present		מִשְׁתַּלֵּב‎	מִשְׁתַּלֶּבֶת‎	מִשְׁתַּלְּבִים‎	מִשְׁתַּלְּבוֹת‎
future	first	אֶשְׁתַּלֵּב‎		נִשְׁתַּלֵּב‎
	second	תִּשְׁתַּלֵּב‎	תִּשְׁתַּלְּבִי‎	תִּשְׁתַּלְּבוּ‎	תִּשְׁתַּלֵּבְנָה‎1
	third	יִשְׁתַּלֵּב‎	תִּשְׁתַּלֵּב‎	יִשְׁתַּלְּבוּ‎	תִּשְׁתַּלֵּבְנָה‎1
imperative		הִשְׁתַּלֵּב	הִשְׁתַּלְּבִי‎	הִשְׁתַּלְּבוּ‎	הִשְׁתַּלֵּבְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.