הקשיב

הקשיב

Hebrew

Root
ק־שׁ־ב‎

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /(h)ikˈʃiv/

Verb

הִקְשִׁיב • (hikshív) (hif'il construction)

1. to listen
2. to pay attention

Conjugation

Conjugation of הִקְשִׁיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְשִׁיב‎ action noun: הַקְשָׁבָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְשַׁבְתִּי‎		הִקְשַׁבְנוּ‎
	second	הִקְשַׁבְתָּ‎	הִקְשַׁבְתְּ‎	הִקְשַׁבְתֶּם‎	הִקְשַׁבְתֶּן‎
	third	הִקְשִׁיב	הִקְשִׁיבָה‎	הִקְשִׁיבוּ‎
present		מַקְשִׁיב‎	מַקְשִׁיבָה‎	מַקְשִׁיבִים‎	מַקְשִׁיבוֹת‎
future	first	אַקְשִׁיב‎		נַקְשִׁיב‎
	second	תַּקְשִׁיב‎	תַּקְשִׁיבִי‎	תַּקְשִׁיבוּ‎	תַּקְשֵׁבְנָה‎1
	third	יַקְשִׁיב‎	תַּקְשִׁיב‎	יַקְשִׁיבוּ‎	תַּקְשֵׁבְנָה‎1
imperative		הַקְשֵׁב‎	הַקְשִׁיבִי‎	הַקְשִׁיבוּ‎	הַקְשֵׁבְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Synonyms

• הֶאֱזִין‎