הקריא

הקריא

Hebrew

Root
ק־ר־א‎

Verb

הִקְרִיא • (hikrí) (hif'il construction)

1. to read aloud; to recite
   • אפרת גוש, קופסה ביום

     והתנ״ך שלי זרוק על הרצפה

     כי אין תמונות בפנים.‎

     אתה היית מקריא לי כל פעם פרק,‎

     קצת לפני שהלכנו לישון.‎

Conjugation

Conjugation of הִקְרִיא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְרִיא‎ action noun: הַקְרָאָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְרֵאתִי‎		הִקְרֵאנוּ‎
	second	הִקְרֵאתָ‎	הִקְרֵאת‎	הִקְרֵאתֶם‎	הִקְרֵאתֶן‎
	third	הִקְרִיא	הִקְרִיאָה‎	הִקְרִיאוּ‎
present		מַקְרִיא‎	מַקְרִיאָה‎	מַקְרִיאִים‎	מַקְרִיאוֹת‎
future	first	אַקְרִיא‎		נַקְרִיא‎
	second	תַּקְרִיא‎	תַּקְרִיאִי‎	תַּקְרִיאוּ‎	תַּקְרֶאנָה‎1
	third	יַקְרִיא‎	תַּקְרִיא‎	יַקְרִיאוּ‎	תַּקְרֶאנָה‎1
imperative		הַקְרֵא‎	הַקְרִיאִי‎	הַקְרִיאוּ‎	הַקְרֶאנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.